הצל, אני והדרך להארה

״הצל״ הוא מונח המתייחס לכל החלקים בנו שאנחנו פחות מודעים אלייהם, הוא בעצם מייצג התת מודע שלנו, אותם דברים שהם מתחת לפניי השטח אבל למעשה לוקחים חלק גדול בעיצוב ההתנהגות שלנו כיום דרך ההתנהגות, מחשבות ורגשות.

הצל מכיל את כל הדברים בנו שהעברנו למתחת לפניי השטח עקב חיברות מהסביבה, טראומות ודומייהם.

לדוגמא, אם ילד קטן רצה לצייר אבל אמרו לו שציורים זה לבנות, אז ייתכן והוא שם את היצירתיות שלו בתת מודע. התכונה לא נעלמת, היא פשוט נכנסה לצל. או ילדה שהתעלמו ממנה כל פעם שכעסה הדחיקה את החלק הכועס לצל.

העניין הוא, שאנחנו לא מודעים לצל. מה הבעיה עם זה? ובכן, ככל שיהיו יותר תכונות  שאנחנו לא מודעים אלייהן, כוחן ייגדל בחיינו והבחירות שלנו וכתוצאה מהן, גורליינו יהיה מוכתב על ידי תכונות לא מודעות שלנו, ללא בחירה.

איך אפשר אחרת? הכרה ואף התיידדות עם הצל מבוסס על הרעיון שככל שנציף את התת מודע שלנו למודע ונבין את הסיבות ללמה אנחנו פועלים כפי שאנחנו פועלים נביא את החלקים השונים שלנו לאינטגרציה ואיזון- חזרה לאותו שלם מואר. שכן, הצל הוא חלק מאיתנו הוא פשוט החלק החשוך אבל לו חלק עצום במי שאנחנו - בדיוק כפי שהחלק העליון של הקרחון הוא המשך ישיר של החלק התחתון.

זוהי למעשה הדרך ל״הארה״ - הבאת החושך לאור, התת מודע למודע.

דרך מעולה להתחיל להבין את הצל שלכם הוא לשים לב מה בחייכם הכי מעצבן אתכם? איזו תכונה באחר אתם ממש לא יכולים לסבול? מה בחייכם מביא לכם הכי הרבה כעס ואי נוחות? התשובות לרוב שם. אם לדוגמא אני לא יכולה לסבול פחדנים, זה סימן כי ייתכן ויש בי פחדים שלא הייתי מוכנה להכיר בהם והדחקתי לתת מודע.

אם לא אכיר בכך שיש לי חלק מפחד ואבין למה, הם יוכל פשוט לנהל את חיי - אפחד להתפטר, אפחד לאהוב, אפחד לחיות - נחשו איך חיי ייראו? בדיוק. מלאיי פחדים ואני אקרא לזה ״מציאות״.

שאני מציפה חלקים מהתת מודע למודע יש לי יכולת בחירה, אני בוחרת באיזו דרך ללכת ושם העוצמה שלנו בכל רגע נתון- בבחירה. אך בחירה אמיתית יכולה לקרות רק מתוך מודעות כלומר, מהחלקים המודעים.

הכרות עם הצל לא אומרת שאנחנו שוקעים בתוך החשיכה של עצמנו להפך, אנחנו מנקים את הצדדים החשוכים וברגע שיש אור על משהו- הוא אינו חשוך יותר. וזוהי עבודה חשובה אם אנחנו רוצים בחירה מלאה והגשמה בחיינו.